ישיבת מועצה ארצית לתכנון ובניה

  • הדפסה

ישיבת הועדה הארצית לתכנון ובניה התקימה אתמול ובמסגרתה נערך דיון במסמך המדיניות לטורבינות רוח.

את הדיון הובילה הגב' בינת שוורץ- מנהלת מנהל התכנון.

קדמה לדיון הצגת עקרי מדיניות משק החשמל, גם שם הוזכרה אנרגיית הרוח כולל התנגדויות על הפגיעה מתחום זה, אי שיתוף הירוקים במקביל לפוטנציאל המזערי לתרומה האפשרית למשק החשמל מאנרגית הרוח.

למרות בקשתי להגיב – לא ניתנה בידי האפשרית והתבקשתי להתייחס לדברים במסגרת הדיון בנושא הרוח

בהפסקה שבין הדיונים הגיע מר שמעון יפרח שהודה לי על הנייר שהעברתי אליו בעניין הכינוס בנושא פיתוח תעשיה וטכנולוגיות ישראליות בתחום הרוח

מר רן דרסלר ממנהל התכנון הציג את מסמך המדיניות ואת המלצותיו כשלאחריו הוערו הערות

 

הראשונה היתה הגברת ארזה צ'רצ'מן מהטכניון ששאלה לגבי אופן הטיפול ברעש ותקינה.  עדכנתי על אימוץ התקן הבינלאומי 61400-11 בנושא גם בישראל.

הגב' צ'רצ'מן העירה לגבי הצורך בשיתוף הציבור, כדי לא לחזור על הטעויות שנעשו עם האנטנות הסלולריות. צריך לחנך את הציבור שלא יפחיד אנשים בשל חוסר הבנה.

אחרי גב' צ'רצ'מן, ברכתי אני על העבודה שנעשתה, תיארתי בקצרה את האגודה ומטרותיה, הגבתי לטענה מהדיון הקודם לגבי הפוטנציאל המזערי לכאורה מאנרגית רוח בכך כי רק בארגון שאני מייצג ישנם יזמים המעוניינים בהקמת מיזמי אנרגיית רוח בהקפים של עשרות ואף מאות מגה וואט וכי בניגוד לנאמר בדיון הקודם, באגודה מאמינים כי הצפי של 800 מגה וואט הינו הערכה בחסר וכי היעד צריך להיות של 2,000 מגה-ואט. כמו כן הצעתי לקדם את פרויקט מיפוי הרוח כדי לחסוך את המשך הספקולציות בנושא.

לאחר מכן הצגתי את עקרי הערות האגודה כדלהלן:

1.       בקשה לצרף את האגודה הישראלית לאנרגיית רוח לוועדה שמומלץ שתוקם, על מנת שבועדה שמטרתה קידום אנרגית הרוח יהיה גם גורם שעניינו קידום אנרגית הרוח

 

2.       לייצר אבחנה בין קרקע חקלאית לסוגי קרקעות אחרות בשטחים פתוחים, היות וממילא נאמר כי ברור שמירב הפעילות תהיה בשטחים אלו

 

3.        לאפשר הקמת מתקני חלוץ על בסיס מסמך המדיניות עד להשלמת העבודות על תכנית המתאר הארצית

 

4.       לייצר חלוקה עדינה יותר מזו שקיימת של 100 דונם, כך שעד 20 דונם למשל , ניתן יהיה לאפשר הקמת טורבינות עד בינוניות בועדה מקומית  


הערות טכניות נוספות נמסרו ישירות למנהל התכנון. 

מר שמעון יפרח – היועץ הכלכלי לשר הפנים, לאחר שהודה לי כאמור על שליחת הסיכום של מפגש חברות פיתוח ויצרניות הפועלות בתחום אנרגית הרוח בישראל, בחר לתת במסגרת הועדה הארצית את תגובתו מזוית חברתית כלכלית באמרו את הדברים ברוח הבאה ל הבנתי:

 

1.    משאבי ייצור החשמל בתחזית הקיימת- מראים עליה עקבית במחיר החשמל

 

2.    כל מחירי הטכנולוגיות (המתחדשות) יורדות - כשאושרה התמ"א ב 2010 מחיר 50 קילוואט סולרי היה 1.3 מליון ש"ח והיום מחירו 465 אלף שח- צא וחשב!

 

3.    להערכתו כיועץ כלכלי של השר נגיע לנקודת השוויון- "גריד פריטי" בעלות הפקה פחמית מול מתחדשת עוד השנה!

 

4.    בסולרי קיימים קשיים ומה שיכול להציל העניין זה ה800 מגה וואט של הרוח!

 

5.    הדינמיקה היא של שוק כלכלי גלובלי - אם הוא לא נע כמו גדוד שריון- לא תהיה התפתחות - לא טכנולוגית ולא מו"פ-  העסק מת!

 

6.    הפיתוחים בעולם מחכים לחידושים טכנולוגיים מישראל.זו היחודיות שלנו כעם סגולה. אם תהיה אנרגיית רוח בישראל,הדבר יתן יכולת לפתח תעשיה.

 

7.    בניגוד לתחום הסולרי, בו קשה להתחרות במחיר של הסינים- פה (באנרגית הרוח) קיימת  אפשרות לפיתוח וייצור לכן לי חשוב שהשוק הזה ינוע ואני מאמין שהמחיר הכלכלי יהיה בקרוב גם יותר זול מעלות ייצור מפחם.

גם  מר גיא רובינשטיין, נציג האגודה לאנרגיות מתחדשות הציג את עמדותיו לדיון:

בקשה להאיץ ולקבוע לוז לסיום התמ"א, לאפשר מדידות רוח מיידית, חברות בועדה לאחד מהאיגודים

הגדלת גובה ושטח פנים לטורבינות בינוניות וכי מיותרת התייעצות עם מדען ראשי. 

 

בדיעבד ובשיחות עם חברי הועדה, אושרה פה אחד ההצעה לכתיבת התמ"א והקמת הועדה. 

 

בברכת חג אביב שמח 

גדי הראלי 

עמית מייסד ומנכ"ל 

האגודה הישראלית לאנרגית רוח

Gadi.hareli@israwea.org.il

 

FaLang translation system by Faboba